המלצות מקורס עקרונות ה-CBT בשילוב מיינדפולנס:

קורס חוויתי, מעשיר ומלמד אשר עושה שילוב מופלא בין עולם המיינדפולנס לעבודה טיפולית בגישה קוגניטיבית התנהגותית.
הקורס הקנה כלים תיאורטיים ומעשיים לשילוב שתי הגישות בקליניקה בעבודה עם נושאים של דיכאון, חרדה, ויסות רגשות, כעס ועוד.
הלימוד לאורך הקורס נתמך בידע תיאורטי ולווה במצגות, קטעי וידאו וקטעי שירה, אשר סייעו בבנה של החומר והפנמתו.
דרך לימוד דידקטי בשילוב של תיאוריה משני הנושאים פיתח בנו מיומנויות אישיות ומקצועיות.

לאורך הלימוד הייתה הזמנה לה באת מקרים מהקליניקה ומהעולמות האישיים שלנו, דרכם העמקנו את הידע המקצועי בתחום והאפשרויות לשלבו בתהליך הטיפולי. לצד רכישת הידע הנדרש לווה הקורס במדיטציות, אשר עיגנו אותנו בהווה דרך נוכחות קשובה ואיכויות של חמלה, יציבות, ריכוז וקבלה.

סנדיה, את מנחה ייחודית ברוגע שלך, בחוכמה ובאנושיות שנכנסת ללב. העברת את חומרי הלימוד בצורה דידקטית, מסודרת ובהירה. בתבונה וברגישות הצגת לנו את חומרי הלימוד והנגשת אותם לעולמות שבתוכנו ומחוצה לנו.

הקורס אפשר לי להעמיק עוד לתוך עולם המיינדפולנס, ולהרחיב את החשיפה לעבודה עם מחשבות, רגשות ודפוסי התנהגות , תוך תנועה לעבר גמישות מחשבתית ודפוסי חשיבה והתנהגות אדפטיביים. מעבר להעשרת הידע המקצועי, היווה עבורי מסע של חקירה והתבוננות אישית ומקצועית במנעד רחב של תחומים.

המון תודה לך סנדיה על קורס מושקע, עשוי בצורה מהודקת ומדויקת.
תודה על החוכמה, הרכות והעיניים הטובות שהענקת לכולנו במפגש אתך ועם עצמנו.
ותודה על נוכחותך הנעימה, היציבה והברורה אשר מהווה עבורנו מודל להשראה.

בהערכה, לילך וינטראוב

סנדיה היקרה,
תודה לך על קורס מלמד, מעניין, מעשיר וכל-כך יישומי.
כל שיעור הועבר באופן מקצועי וחוויתי , התרגולים, השיתופים המרחב והחיבור שנוצר בין כל אחת ואחת כל כך מיוחד.
אפשר לומר שארגז הכלים שלי הרבה יותר משודרג 😊
תודה רבה 🌹
שרית גואטה

המלצות מקורס 'אימון בודהיסטי לחיי היומיום':

הקורס לימד אותי לקבל את החיים ולהתמודד בחיוך – הדרך עוד ארוכה אבל הכלים ישנם.

קורס מצוין. הנחיה מעולה, קורס לחיים. מתנה לעצמי מעצמי. פשוט מעולה. תודה רבה.

הקורס מאפשר חקירה פנימית מעמיקה ומשמעותית. סנדיה העבירה את החומר בצורה מעניינת, מסקרנת ובגובה העיניים. האישיות שלה תרמה מאוד להבנה, הפנמה וחקירה אישית.

הקורס בהנחיית סנדיה הוא קורס מבורך, צורת ההנחיה העדינה מורידה אט את הערפל, ומראה לנו את החיים בבהירות רבה יותר.

קורס הבודהיזם עם סנדיה הוא קורס חשוב שתורם רבות לאני הפנימי שלנו – ומביא למודעות ולתובנות וליכולות את היכולת להבין, לקבל ולשנות דברים באישיות שלנו.

סנדיה יקרה, קמתי הבוקר לבית שבו שלושה ילדים בחופש, וכל הבית היה מואר באור גדול וחם. זה מזכיר לי שככל שהתקדמו השיעורים בקורס, בכל פעם שיצאתי משיעור והלכתי לאוטו, נראתה לי הדרך מוארת יותר, ושמתי לב לעוד פרטים בסביבה שלא ראיתי קודם.

אני מרגישה שהקורס היה כל כך משמעותי בשבילי, מאוד אהבתי לשמוע אותך, בין אם היו אלה הנושאים שדיברנו עליהם ובין אם אלה הטונציות שלך והשפה שלך, שעל אף שהשתרבבו אליה מילים באנגלית מדי פעם – עדיין הייתה רהוטה ומדויקת. כשאני מתרגלת מדיטציות אני שומעת את קולך בהנחיות שאת נותנת בצורה חיה ממש. מעבר לכך, את ממש מהווה דוגמה חיה לצניעות וענווה.

אני פשוט נפעמת מהדרך שבה התכנים שלמדנו התחברו לי אחד לאחד לטיפול הפסיכולוגי שעברתי לפני הרבה שנים. הקורס הזה גרם לי לקפוץ מדרגה אחת קדימה בראייה שלי את הדברים.

אני רוצה לומר לך בקול גדול תודה! תודה! ממש מצאתי 'בית לנפש/לתודעה' בצורה שמאפשרת לי להיות אותנטית ושלמה עם עצמי, בתוך המשפחה שלי, בעבודה שלי.

אני מודה לך על כל מה שהעברת לי – בתכנים, במילים, בהתנהלות בהתנהגות ובדוגמה אישית. את אדם יקר עם יכולת להעביר הלאה כל כך הרבה דברים טובים. אני מאחלת לך הצלחה בהמשך הדרך, שתשמרי על האותנטיות ושיהיה לך המון המון טוב!

תודה רבה,
נירית

זיהוי ומתן שם לתחושות

במהלך השבוע הרגשתי חוסר מנוחה, חוסר סבלנות, הרגשתי שממש כואב לי בבטן ואפילו קושי בנשימה כאילו אני צריכה לנשום ולהיאנח.
שאלתי את עצמי ישר: מה קורה? אולי זאת תחושת בטן, אולי משהו עם הילדים שלי לא במיטבו… אבל בבירור קצר עם עצמי ראיתי שכולם בסדר, בטרדות היומיום, לא משהו יוצא דופן.
הבנתי שעם ההרגשה הזאת אני לא יכולה להמשיך.
התחלתי לחקור מה עובר עלי בתקופה האחרונה שלא היה קודם. שמתי לב שלאחרונה התחילו בעבודה לדבר יותר ויותר על השנה הנוכחית, שהיא שנה משמעותית שיוצאים בה שלושה מכרזים, שהם לב ליבו של העסק, ושתוצאותיהם ישפיעו משמעותית על החברה. נתתי לזה שם, אמרתי לעצמי: "אני פוחדת"; פוחדת על הפרנסה שלי, על העובדים שלי, על הילדים שלי, פוחדת מה יהיה אם זה לא יצליח…
וחזרתי על כך עוד פעם פעמיים, כמו לברר לעצמי האם הבחנתי נכון?
תחושת ההקלה שחשתי אחרי שנתתי שם לרגש שעלה לי – הבהירה לי שצדקתי .
מאותו רגע לא נתתי לפחד מקום וידעתי שאתמודד והוא לא ינהל אותי.
פ.נ.

דהרמה בפיג'מה

אני חולה בשפעת. יש לי חום, משתעלת, האף נוזל. הראש, הבטן והגב כואבים ויש לי סחרחורת.

איך זה שאני מרגישה טוב?

אז גם אפשר לבחור איך לקבל מחלה. היא כאן וייקח לה מעט ימים עד שתחלוף. בינתיים אני יכולה לשכב במיטה, לנוח, לישון, לקרוא, לכתוב, לחשוב, להקשיב למוזיקה ובעיקר לא לעשות כלום. האמת אני ממש טובה בלא לעשות כלום. יצאתי לשמש. מה יש בדיוק בצד השני או  על יד שאין לי כאן איתי. השמש על הכתפיים שלי, תה ירוק, לחם. אני לגמרי בריאה במחלה. לא מרגישה לבד. גם ההרגשה הזאת תחלוף. מה יבוא במקומה? לא יודעת. עכשיו היא כאן.

הגיע מייל ממתאמת בפרויקט. עולה בי כעס בגלל תוכנו.  ניגשת למחשב ומתחילה לכתוב את דעתי. אחרי רגע עוצרת, חושבת. מה הרגיז אותי? קוראת שוב. הכול ענייני למעט הטון בו היא כותבת. אין לטון הזה כל קשר אלי. זהו הטון בו היא מתנהלת ומי יודע מה עבר, עובר עליה, באיזה לחצים היא נמצאת. לא מכירה אותה. מחליטה למחוק. עונה בצורה עניינית ומאחלת לה יום טוב. אופס איפה הכעס? התאדה.

עולה לי הדימוי של לחפש אחרי הקשר שנמצא איפשהו בקצה גליל הצמר ולהתיר אותו. פשוט.

א.ש.